בליעה
בליעה היא תהליך מורכב הדורש שלמות תפקודית של האיברים המעורבים בתהליך הבליעה (פה, לוע, גרון, ושט) ותפקוד תקין של מערכת העצבים האחראית על תהליך הבליעה. ניתן לחלק את תהליך הבליעה לשני שלבים עיקריים – השלב האורופרינגיאלי (שלב הבליעה בו מעורבים הפה והלוע) והשלב האסופגיאלי (השלב הושטי, השלב בו מעורב הושט). הפרעות בליעה בשלב האורופרינגיאלי יכולות לנבוע מהפרעה בשלמות האיברים המעורבים בבליעה (פה, לוע וגרון) כמו למשל לאחר ניתוחים לכריתת גידולים מהשפה, לשון או גרון ולאחר הקרנות לראש ולצוואר. הפרעה בבליעה האורופרינגיאלית יכולות לנבוע גם מבעיה בעצבוב האיברים המעורבים בבליעה כמו שיתוק לשון או חיך אחרי ארוע מוחי, חולשת שרירים וירידה בתחושה בלוע ובגרון עקב מחלות נוירולוגיות (טרשת נפוצה, פרקינסון) ולאחר ניתוחים בראש ובצוואר, שיתוק מיתר קול ועוד.
סימנים לבעיות בליעה כוללים הרגשה שמזון נתקע בגרון, הרגשת גוש בגרון, ליחה מרובה, ריור, שיעול בזמן אכילה או שתייה, קושי בבליעה לנוזלים או מוצקים, ירידה במשקל, דלקות ריאה חוזרות וחזרה של מזון מהוושט לפה.
במרפאה של ד"ר אסטרייכר קדם מבוצע אבחון לבעיית הבליעה עם התמקדות בבעיות בליעה בשלבי הבליעה הראשונים. האבחון כולל שיחה מקדימה בניסיון להתחקות אחר הגורם לבעיית הבליעה, בדיקה מקיפה של הראש והצוואר ואנדוסקופיה של האף הלוע והגרון. במידת הצורך מבוצעת גם בדיקת FEESST (FIBEROPTIC ENDOSCOPIC EVALUATION OF SWALLOWING AND SENSORY TESTING) ממנה ניתן ללמוד אילו מרקמי מזון הנבדק מתקשה לבלוע, האם קיימת שאיפה של מזון או נוזלים לקנה נשימה והאם התחושה בלוע ובגרון תקינה. לבסוף נערכת שיחת סיכום וניתנות המלצות לגבי המשך טיפול. לעיתים יש צורך בהשלמת הבירור על-ידי מומחה לגסטרואנטרולוגיה.
טיפולים לבעיות בליעה יכולים לכלול שינויים במרקם המזון, תרופות לטיפול ברפלוקס לגרון, תרגילי בליעה וטכניקות לשיפור הבליעה בהנחיית קלינאית תקשורת מצוות המרפאה, ופעולות ניתוחיות כגון הזרקות למיתרי הקול למניעת אספירציה, כריתה אנדוסקופית של הסעיף ע"ש צנקר, חיתוך הסוגר העליון בושט והזרקת בוטוקס לסוגר העליון.
9 שאלות גולשים בעמוד זה
בתי בת 6חודשים ומתוכם, 3חודשים חולה עם לחה, חוסר תאבון,יונקת מעט מאוד.במוצקים קשה לה מאוד לבלוע.לא לוקחת בקבוק.ניסיתי לתת לה לשתות במזרק וראיתי קושי בבליעה.לא מצליחה להכניס לתוך הפה.את המוצקים שאני מאכילה אותה בכפית היא מוציאה עם הלשון. הרופא בדק אותה וכל הזמן אמר שיש לה לחה.לפני שבועיים בדק את הריאות ואמר שאין לה לחה.עשינו צילום רנטגן והתגלה שקד שלישי מוגדל.האם חוסר להכניס אוכל לפה קשור לשקד השלישי.ז"א בגלל הנשימה יש בעיה לבלוע? והאם מנתחים בגיל 6חודשים?
תודה,
איילה
לא בטוחה שיש קשר בין השקד השלישי לבעיית הבליעה. לא ברורה אם קיימת בעיית נשימה דרך האף או בעיית נשימה בשינה. מומלץ להבדק אצל מומחה אף אוזן גרון בהקדם להמשך בירור. במידת הצורך אפשר להפנותה גם למרפאות בליעה בבתי החולים לילדים להמשך בירור.
בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם
תודה רבה
זה סוג של בדיקה הבודקת את תפקוד מנגנון הבליעה. הבדיקה קרויה וידאופלורוסקופיה. הילד מקבל לאכול דרך הפה מזון במרקמים שונים (נוזלי, מוצק ודייסתי). המזון מעורבב ע חומר שרואים אותו בצילום רנטגן.
בזמן שהילד אוכל מצלמים ומסריטים בעזרת קרינת רנטגן את הילד אוכל וכך ניתן לראות מה קורה למזון בתוך הפה, הלוע והושט של הילד. בבדיקה ניתן לראות אם המזון עובר לושט או נכנס בטעות לקנה הנשימה.
בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם
קיימות מרפאות להפרעות בליעה ואכילה בילדים בבתי החולים לילדים. ניתן לבקש הפנייה מרופא הילדים לבדיקה במרפאות אלו.
איני בטוחה שיש קשר בין השקד השלישי המוגדל וחוסר אצון לאכול מוצקעם.
בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם
זה קרה לאחרונה
יש לציין שאני סובל הליהח המון זמן נבדקתי ע"י רופא ריאות והכל תקין
לטענתו הליחה השיעול זה מנזלת שחודרת לקני נשימה
מה דעתך
תודה
מומלץ לפנות לבדיקת רופא אף אוזן גרון. אם לא ימצא הסבר לבעיית הבליעה, יתכן שיהיה צורך בבדיקת מנגנון הבליעה תוך כדי אכילה ע"י בדיקת FEES או בדיקת וידאופלורוסקופיה של הבליעה.
בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם
אני בת 52 ועברתי אירוע מוחי אני נמצאת באשפוז כחודשיים בשקום,
אתמול נעשה לי בדיקה חוזרת מעמיקה שבה הוחלט על הכנסת זונדה.
אני כבר חודשיים אוכלת אוכל סמיך ללא בעיה ובבדיקה האחרונה נתקבלה החלטה להכניס זונדה אני לא מסכימה להחלטה זו ולכן אני רוצה יעוץ שני בהקדם.
קשה לייעץ מבלי לראות את בדיקת הבליעה. בדרך כלל מחליטים על הכנסת זונדה (פתרון לטווח קצר) או גסטרוסטומיה (פתרון לטווח ארוך) אם יש שאיפה של תוכן מזון או שתיה לריאות בזמן האכילה. חשוב גם לדעת אם היו דלקות ריאה (כתוצאה משאיפת מזון לריאות) והאם מסוגלים לשמור על משקל יציב עם כלכלה מתאימה דרך הפה. לעיתים, אם קיימת שאיפה של מזון ניתן, ע"י שינויים במרקם המזון או בטכניקת הבליעה, למנוע את שאיפת המזון או נוזלים לריאות. החלטה יכולה להעשות רק לאחר קבלת היסטוריה מלאה, בדיקה גופנית, צפייה בסרטוני בדיקת הבליעה ונסיון של תרגילי בליעה שונים ומרקמי מזון שונים בזמן בליעה (בדיקת FEESST).
בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם
שמי טל , לפני כשנתיים תוך כדי בדיקה אנדוסקופית , אובחן אצליצנקר שקיקי בגודל כ 4,5 ס"מ עד כה לא הפריע לי, אך בשנה האחרונה אני סובל באוכל שנתקע לי בגרון, כשאני יושן עולה לי מזון או נוזל מהושט לקנה הנשימנ אשר כמעת חונק אותי ואז גורם לי לשיעול מטריד ,יש לציין גם כי אין לי שיניים טוחנות כולם נשרו לי עקב מחלת הסוכרת ואף רופא שיניים לא מוכן לעשות לי שתלים לאור הסיטי שיניים שעברתי ומצאו כי אין לי עצם להשתלת שיניים , הייתי בבית חולים והרופא הסביר כי יש 2 סוגי ניתוחים להקלה על בעיית הצנקר , 1, ניתוח אנדוסקופי ע"י סטפלר דבר שיש בו סיכון במיתרי הקול, ואו נקב בושט ,או ניתוח בגישה פתוחה בגישת סיב גמיש ע"י לייזר ,לצערי 2 השיטות מסוכנות ואני פשוט חרד מהסיכונים
אני מבקש שתסבירי לי שיטת הניתוח בסיב לייזר , שאלתי היא :
א, האם יש סיכון בניתוח אנדוסקופי עיי חיתוך השריר הקריקופנאלי עיי לייזר , האם זה עלולו לפגוע לי במיתרי הקול או הקול יכול להשתנות , האם יש בו גם סיכון בנקב בושט ?? בבקיצור אני פשוט חרד ולא יודע מה לעשות , אנא הסבירי וייעצי לי מה לעשות ? ומהם הסיכונים בשיטת הלייזר
אודה לך מקרב לב על תגובתך בהקדם
בכבוד רב
טל
קיימות שתי גישות טיפוליות עקריות לטיפול בסעיף ע"ש צנקר. הראשונה היא גישה פתוחה דרך הצואר והשניה היא גישה אנדוסקופית דרך הפה. בגישה הפתוחה מבוצע חתך בצוואר, מאתרים את הסעיף, כורתים אותו וסוגרים את הפתח שנוצר בושט. בגישה האנדוסקופית הנתוח מבוצע דרך הפה, ללא חתכים בצואר. בזמן הניתוח מאתרים את הסעיף וחותכים את הקיר המפריד בין הסעיף לושט, כך שנותר חלל אחד גדול יותר, ללא כריתה של הסעיף עצמו. החיתוך של הקיר בין הושט לסעיף יכול להיות מבוצע בלייזר או במכשיר סיכות החותך את הקיר ומהדק את השוליים בסיכות. גם בגישה הפתוחה וגם באנדוסקופית יכול להווצר פתח הבושט עם דלף חומר מהושט לצוואר. בכל השיטות עלולה להיווצר פגיעה במיתרי הקול (פגיעות מסוגים שונים). השיטה האנדוסקופית מהירה יותר וקלה יותר למטופל מבחינת ההתאוששות מהניתוח. היא אינה מתאימה לכל אחד (תלוי בגודל הכיס, צוואר המטופל ועוד). הניתוח מבוצע כשהצנקר מפריעה לתהליך הבליעה. מומחה אף אוזן גרון יוכל להנחות אותך מה השיטה המתאימה לטיפול בסעיף הצנקר אצלך בהתאם למצבך.
בהצלחה.
בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם
המליצו לי על תרופת ניקסיום ל 3 חודשים -
לא יודיע מה לעשות אני מפחד מאוד מהתופעה זו ,, מה דעתכם??.
נקסיום זו תרופה המטפלת בחומציות יתר בקיבה ורפלוקס. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל האם התרופה מתאימה לך. לא ברורה לי בעיית הגרון והבליעה אצלך. מומלץ לפנות לרופא אף אוזן גרון על מנת לבצע בירור מקיף שיכול לכלול בדיקה של הפה, הלוע, הצוואר, אנדוסקופיה של הגרון, צילומי בליעה ובדיקות דם ליובש בפה.
בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם
א. האם יש ריפוי לבעית הבליעה.
ב. האם יכול להיות שבגלל שאין שיניים הוא לא מצליח לבלוע.
ג. באם יש בעיה עצבית האם היא ניתנת לשיקום או טיפול.
ד. איזה פתרונות אפשריים למצב שהוא לא אוכל ולא שותה. אנחנו מעוניניים לקחת אותו הביהה מכיוון שהוא החלים מהדלקת ריאות. אבי מסרב לקבל זונדה...
אביך זקוק להערכת בליעה ע"י רופא אף אוזן גרון וקלינאית תקשורת. ניתן לבצע הערכת בליעה ליד מיטת החולה או במרפאה לבצע בדיקת FEES. הטיפול, ההנחיות לגבי האכילה והשיקום בהתאם לממצאים בבדיקה. הפרעה בלעיסה (בשל חוסר בתותבות) אינה הסיבה להפרעה בבליעה.
בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם