גידול ממאיר בגרון

מה מאפיין גידול ממאיר בגרון?

גידול ממאיר בגרון הוא גידול המתפתח מתאי רקמה בגרון שהפכו לממאירים. גידול ממאיר בגרון עלול להתפשט מחוץ לגרון לאיברים אחרים. גידולי גרון ממאירים מתפשטים בעיקר לבלוטות לימפה בצוואר, לרקמות רכות בצוואר ולריאות. תאי גידול ממאיר שחדרו לרקמות מחוץ לגרון וגדלים שם קרויים גרורות. הגידול הממאיר השכיח בגרון הוא שאת מסוג קשקשי  (squamous cell carcinoma).

מהם גורמי הסיכון לגידול ממאיר בגרון?

גורמי הסיכון העיקריים לסרטן הגרון הם עישון ושתיית אלכוהול מוגברת.

מהם הסימנים המחשידים לגידול בגרון?

הסימנים שיכולים להופיע כשיש גידול בגרון הם צרידות או שינוי בקול, קושי בנשימה, קושי בבליעה, הופעת גוש בצוואר, שיעול ממושך, כאב בגרון וכאב באוזן שאינם חולפים (מעל כ- 3 שבועות). במקרים אלו יש לפנות לרופא אף אוזן גרון לבדיקה.

איך מאבחנים סרטן בגרון?

כאשר מתעורר חשד לגידול בגרון, מבצע רופא אף אוזן וגרון בדיקה של הראש והצוואר ובפרט בדיקה של הגרון. בדיקת הגרון מתבצעת במרפאה בישיבה. קיימות שיטות בדיקה שונות של הגרון: דרך הפה בעזרת מראה ופנס, דרך האף בעזרת סיב אופטי גמיש, או דרך הפה בעזרת סיב אופטי קשיח. בכל אחת מהשיטות האלה ניתן להסתכל לתוך הגרון ולראות האם קיים נגע החשוד כגידול. כשבבדיקה מתגלה נגע החשוד כגידול ממשיכים לביופסיה של הנגע. ביופסיה כזו מבוצעת בדרך כלל בהרדמה כללית בחדר ניתוח. בזמן ההרדמה מסתכלים לתוך הגרון בעזרת מכשור מיוחד וציוד הגדלה וסוקרים את הגרון והאיברים הסמוכים. באותו הליך ניתן גם לקחת ביופסיה מהנגע על מנת לשלול או לאשר ממאירות.  את הדגימה מהנגע החשוד שולחים למעבדה לבדיקה היסטולוגית (בדיקה מיקרוסקופית של הדגימה לאחר עיבוד וצביעות מיוחדות).  

גידול במיתר הקול הימני

גידול בשני מיתרי הקול

אילו בדיקות נוספות דרושות לאבחון סרטן בגרון?

אם מתגלה בביופסיה כי מדובר בנגע ממאיר בגרון יש לקבוע את מידת התפשטות הגידול.  מקובל לבצע סריקה טומוגרפית של הצוואר והחזה (בדיקת CT) על מנת לקבוע האם יש חדירה של הגידול מחוץ לגרון והאם יש התפשטות של הגידול לבלוטות לימפה בצוואר או לריאות. לעיתים יש צורך בשימוש בשיטות הדמייה נוספות כמו תהודה מגנטית (MRI) או  PET-CT.

איך נקבעת חומרת הגידול?

חומרת הגידול נקבעת לאחר איסוף הנתונים שהתקבלו מבדיקת המטופל במרפאה, מבדיקת הגרון בהרדמה, מהתשובה ההיסטולוגית ומבדיקות ההדמיה (CT, PET-CT, MRI). הנתונים הדרושים לקביעת החומרה הם מיקום הגידול בגרון, גודל הגידול בגרון, מידת התפשטות הגידול לבלוטות הלימפה ומידת התפשטות הגידול לאיברים מחוץ לגרון. את הנתונים מסכמים בשיטת ה"שלבים" (STAGING). מקובל לחלק את גידולי הגרון לארבעה שלבים. השלבים הראשון והשני הם של גידולים בדרגת חומרה קלה יותר. מדובר בגידולים מוגבלים לגרון. גידולים בשלב שלוש וארבע הם גידולים בדרגת חומרה קשה יותר בהם יש התפשטות של הגידול מחוץ לגרון ו/או לבלוטות לימפה ו/או לאיברים נוספים. 

מהם הטיפולים לסרטן הגרון?

הטיפולים לסרטן הגרון כוללים:

• ניתוחים אנדוסקופיים, בהם מבוצעת כריתה של הגידול דרך הפה וללא חתכים בצוואר.
• ניתוחים "פתוחים", בהם מבוצעת כריתה חלקית או שלמה של הגרון ושל בלוטות הלימפה המעורבות דרך חתכים בצוואר.
• טיפולים אונקולוגיים הכוללים הקרנות וכימותרפיה.

באופן כללי ניתן לומר שבגידולים בשלב ראשון ושני אפשר לטפל בניתוח כריתה אנדוסקופית או בהקרנה. בגידולים מתקדמים, בשלב שלישי ורביעי, מטפלים בניתוח פתוח עם/בלי הקרנה, או בהקרנה וכימותרפיה. לכל אחת מאפשרויות הטיפול (כריתה אנדוסקופית, כריתה בגישה "פתוחה", הקרנה עם/בלי כימותרפיה) קיימות התוויות והתוויות נגד וכן יתרונות, חסרונות ותופעות לוואי. ההחלטה על סוג הטיפול המתאים למטופל נעשית בדרך כלל בצוות שכולל מנתח אף אוזן וגרון ורופא אונקולוג המתמחה בגידולי ראש וצוואר, ובהתאם לשלב הגידול שבו מדובר ומצבו הבריאותי הכללי של המטופל. לעיתים קיימות מספר אפשרויות טיפול מתאימות והטיפול נבחר לפי העדפת המטופל.