מנגנון הבליעה

כיצד מתבצע תהליך הבליעה?

בליעה היא תהליך מורכב הדורש שלמות של האיברים המשתתפים בבליעה (פה, לוע, גרון וושט) וכן של המח ומערכת העצבים האחראיים על מתן האותות לאיברים המשתתפים בתהליך הבליעה להתחיל ולהמשיך בבליעה. הבליעה מתבצעת בשלבים קבועים, רציפים ומתואמים. על הסנכרון בפעילות האיברים השונים המשתתפים בבליעה והרצף בין השלבים אחראית מערכת העצבים. ניתן לחלק את תהליך הבליעה לשלושה שלבים עיקריים בהתאם לאזור בו נמצא המזון במהלך תהליך הבליעה: השלב הפומי (oral phase), השלב הלועי (pharyngeal phase)  והשלב הוושטי (esophageal phase).

שלב הבליעה הפומי

בשלב זה מצוי המזון בחלל הפה. שלב זה ניתן לחלוקה לשניים. בחלק הראשון, הכנת המזון,  מתבצעת הכנת "גוש" המזון לבליעה. בתהליך הכנת המזון משתתפים השיניים ושרירי הלעיסה ללעיסת המזון, השפתיים לסגירת חלל הפה ולמניעת גלישת מזון החוצה מהפה, הלשון ליצירת "גוש" של מזון ולדחיקתו אחורה, הרוק להרטבת המזון, וחוש הטעם, הריח והמגע להרגשת תכונות המזון.  בחלק השני, שלב המעבר, ממוקם "גוש" המזון בעזרת הלשון ושרירי הלעיסה במרכז הלשון ונדחק אחורה לעבר הלוע, לקראת השלב הלועי של הבליעה. 

שלב הבליעה הלועי

בשלב זה המזון עובר דרך הלוע לעבר הושט, לאחר שנדחק ללוע ע"י הלשון. בשלב זה משתתפים שרירי החיך שמתכווצים וסוגרים את המעבר בין האף ללוע ומונעים בכך כניסת מזון לאף, שרירי הלוע שדוחקים את המזון למטה לעבר הושט, שרירי הגרון שסוגרים את מפתח הגרון ומושכים אותו מעלה  כדי למנוע חדירה של מזון לקנה הנשימה, ושריר הסוגר העליון של הושט שמתרפה ומאפשר כניסה של המזון מהלוע לוושט.

שלב הבליעה הוושטי

בשלב זה המזון נכנס לוושט. התכווצויות סדירות לאורך הושט דוחקות את המזון מטה לעבר הקיבה. שריר הסוגר התחתון של הושט המזון מתרפה והמזון עובר לקיבה.

מה הסיבות לבעיות בליעה?

את ההפרעות בבליעה ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות לפי שלבי הבליעה: הפרעות בליעה בשלבים הפומי-לועי (oropharyngeal dysphagia) והפרעות בשלב הוושטי (esophageal dysphagia).   

הפרעות בליעה בשלב הפומי-לועי

הפרעות בשלב הפומי-לועי מתאפיינות בתחושה של קושי בהתחלת הבליעה, שיעול ומחנק בזמן בליעה, הרגשה שמזון נשאר תקוע בגרון-לוע בסוף הבליעה וחדירה של מזון לאף בזמן בליעה. הפרעה בבליעה בשלב הפומי-לועי יכולה לנבוע מבעיית עצב-שריר או מבעיה מבנית-אנטומית. הפרעות בשליטה העצבית  על תהליך הבליעה או הפרעות עצב-שריר הן שמובילות להפרעות הבליעה שמופיעות לאחר ארוע מוחי, בחולי פרקינסון, ALS, מיאסטניה גרביס ועוד. הפרעה מבנית-אנטומית בשלב הלועי-פומי יכולה להיגרם עקב חסר שיניים, תותבות לא יציבות, גידולים או מצבים לאחר ניתוחים לכריתה של גידולים בלשון, בגרון, בלסתות או בלוע, לאחר הקרנות, היצרויות או התכווצויות באזור הסוגר העליון של הושט ועוד.

הפרעות בליעה בשלב הושטי

הפרעות בליעה בשלב הושטי מתאפיינות בתחושה של מזון שנתקע בוושט ואינו יורד, כאב חזה, צריבה לאורך הוושט וכאב בבליעה. הפרעה בבליעה הוושטית יכולה לנבוע מבעיה מבנית-חסימתית או עצבית-תנועתית. הפרעות במבנה הוושט כגון היצרויות, טבעות או גידולים יובילו להפרעה שעיקרה בבליעת מוצקים. הפרעות בשליטה העצבית על תפקוד הושט ובתנועת הוושט כגון התכווצויות בוושט, אכלזיה וסקלרודרמה יובילו  גם לקושי בבליעה של נוזלים נוסף למוצקים.  

כיצד ניתן להעריך את תקינות תהליך הבליעה?

ההיסטוריה הרפואית של המטופל, ההיסטוריה של בעיית הבליעה, הבדיקה הגופנית, ובפרט בדיקת הראש והצוואר והבדיקה הנוירולוגית, מכוונות לסיבה להפרעה בבליעה. קיימות מספר בדיקות עזר להערכת תקינות תהליך הבליעה בהן:

בדיקת וידאו של מנגנון הבליעה (MODIFIED BARIUM SWALLOW)

בבדיקה זו נעשית הערכה דינמית של כל שלבי הבליעה. הבדיקה מבוצעת במכון הרנטגן בהנחיית רופא רדיולוג וקלינאי תקשורת. הבדיקה כרוכה בחשיפה לקרינת רנטגן. הנבדק בולע מזונות במרקמים שונים (כגון קרקר, פודינג ונוזלים בסמיכויות שונות) המסומנים בחומר ניגוד הנראה בצילום רנטגן. בזמן הבליעה מבוצעת הקלטת וידאו של צילומי רנטגן של איזור הפה, הלוע, הגרון והוושט של הנבדק. בסיום הבדיקה מתקבל סרט העוקב אחרי מעבר המזון אצל הנבדק בזמן תהליך הבליעה. בבדיקה זו ניתן לגלות הפרעות בכל שלבי הבליעה כגון: הפרעות בלעיסה ובהעברת המזון ללוע, בעיות בסגירת החיך וחדירת מזון לאף, בעיות בסגירת הגרון ושאיפת מזון לריאות (אספירציה) בעיות בהתרפות הסוגרים של הושט, הפרעות בתנועת הושט ובדחיקת המזון לקיבה, כיסים בוושט, החזר של מזון מהקיבה לוושט (רפלוקס) ועוד.

בדיקת (FEEST (FIBEROPTIC EVALUATION OF SWALLOWING AND SENSORY TESTING

בבדיקה זו נעשית הערכה דינמית של שלב הבליעה הלועי ושל תפקוד הגרון בזמן הבליעה. הבדיקה מאפשרת לבדוק גם תחושה בלוע ובגרון, אך אינה בודקת את שלב הבליעה הוושטי. הבדיקה מבוצעת במרפאה בהנחיית רופא אף אוזן גרון וקלינאי תקשורת. במהלך הבדיקה הנבדק בולע מזונות במרקים שונים, תוך כדי הסתכלות על הלוע והגרון של הנבדק בעזרת סיב אופטי גמיש המוכנס דרך האף ומוחזק בלוע. הבדיקה אינה כרוכה בחשיפה לקרינה. הבדיקה יכולה לשמש למטרה אבחנתית וטיפולית-שיקומית. אבחנתית: לבדוק האם קיימת הפרעה מכנית ו/או תחושתית בתהליך הבליעה כגון: שארית מזון בלוע בסוף הבליעה, חדירה של מזון לגרון, שאיפה של מזון לקנה הנשימה, ירידה בתחושה בלוע ובגרון ועוד. טיפולית-שיקומית: התאמה של מרקם המזון וטכניקות בליעה מתאימות לנבדק לשיפור תהליך הבליעה אצלו.