שיתוק מיתר קול

 

תנועת מיתרי הקול חיונית לתפקידיהם בהפקת הקול, בשמירה על הריאות מחדירת חומרים זרים ובאבטחת מעבר אויר מהלוע לריאות. שיתוק של מיתרי הקול יגרום לקיבוע המיתרים במקומם, ללא אפשרות לנוע ולמלא את תפקידיהם בהפקת הקול, נשימה ובליעה (סרטון 1).   

 

  

 סרטון 1: שיתוק מיתר קול שמאלי

 מה הסיבות לשיתוק מיתר קול?

שיתוק מיתר קול יכול להיגרם בשלושה מצבים עיקריים:

  • גידולים של מיתרי הקול המונעים את תנועת המיתרים.
  • פגיעה בעצבים המעצבבים את מיתרי הקול המונעת את הגירוי העצבי למיתרים לנוע.
  • פגיעה ישירה בסחוסים ובמפרקים המניעים את מיתרי הקול הגורמת לקיבוע של המיתרים.

גידולים

גידולים על פני מיתרי הקול יכולים להתפשט לתוך השרירים או המפרקים המניעים את מיתרי הקול ולמנוע את תנועתם.

פגיעה בעצבים המעצבבים את מיתרי הקול

העצב העיקרי האחראי לתנועת מיתרי הקול הוא עצב הגרון החוזר. העצב יוצא מהמח, יורד דרך בסיס הגולגולת לצוואר, נכנס לתוך בית החזה וחוזר לצוואר שם הוא נכנס לגרון ומעצבב את מיתר הקול באותו צד. קיימים שני עצבים כאלה, אחד למיתר קול ימני ואחד למיתר קול שמאלי. כשיש פגיעה בעצב הגרון החוזר נראה שיתוק של מיתר הקול באותו צד.

הסיבות העיקריות לפגיעה בעצב הגרון החוזר:

  1. ניתוחים (ניתוחי בלוטת המגן, לב, ריאות, וושט, עמוד שדרה צוארי, קרוטידים) – לפעמים במהלך ניתוחים באזורים בהם עובר עצב הגרון החוזר נפגע העצב ונגרם שיתוק זמני או קבוע של מיתר הקול.
  2. גידולים (גידולים במח, גרון, בלוטת המגן, ריאות, וושט) – גידולים באזורים בו עובר עצב הגרון החוזר יכולים ללחוץ על העצב, למנוע את פעולתו ולגרום לשיתוק מיתר הקול באותן צד.
  3. דלקות של העצב.
  4. חבלה בצוואר.
  5. מחלות נוירולוגיות.

פגיעה בסחוסי ומפרקי הגרון

לפעמים כתוצאה מחבלה חיצונית בצוואר (למשל פגיעת ירי, דקירה, מכה חיצונית) או מפגיעה פנימית בגרון (למשל הנשמה ממושכת דרך הגרון, צינור הזנה שמצוי זמן רב בוושט) מתרחשת פגיעה ישירה בסחוסים ובשרירים המניעים את מיתרי הקול ומופיע שיתוק במיתרי הקול.

 

מה הסימנים של שיתוק מיתרי הקול?

במקרה שמדובר בשיתוק של אחד ממיתרי הקול, מיתר הקול המשותק נמצא בדרך כלל מקובע רחוק מקו האמצע של הגרון, ולכן נמנעת ההצמדות של מיתרי הקול הדרושה להפקת קול צלול ולשמירה על קנה נשימה מחדירת נוזלים או מזון. הסימנים העיקריים לשיתוק מיתר קול אחד יהיו: צרידות עם קול נשיפתי וחלש (בגלל בריחת אויר בין המיתרים שאינם צמודים בזמן הפקת הקול) וכן שיעול בזמן שתייה או אכילה (עקב חדירת מזון דרך המרווח בין המיתרים בזמן הבליעה). יתכנו גם דלקות ריאה חוזרות בגלל חדירת מזון או רוק והפרשות מהלוע לריאות (אספירציה). בשיתוק שני מיתרי הקול הסימן העיקרי יהיה קוצר נשימה, עקב חוסר יכולת מיתרי הקול להתרחק זה מזה ולאפשר מרווח מספיק גדול ביניהם למעבר אויר לריאות.

 

אילו בדיקות רצוי לעשות בשיתוק מיתר קול?

לאחר שמתגלה בבדיקה האנדוסקופית של הגרון כי קיים שיתוק מיתר קול מומלץ לבצע בדיקה מלאה של מערכת אף אוזן וגרון כדי לחפש סימנים למחלות העלולות לגרום לשיתוק מיתר קול. אם בהיסטוריה הרפואית ובבדיקה הגופנית לא נמצא הסבר לשיתוק מומלץ לבצע בדיקת תהודה מגנטית לחיפוש הגורם לשיתוק.

 

מה הטיפול בשיתוק מיתרי הקול?

הטיפול בשיתוק מיתר קול חד צדדי

בשיתוק מיתר קול אחד (שיתוק חד צדדי) מטרת הטיפולים היא לאפשר למיתרי הקול להתקרב זה לזה על מנת לסגור את המרווח שביניהם. הטיפולים כוללים:

  1. שיעורי דיבור – מטרת השיעורים לשפר את סגירת המרווח בין מיתרי הקול וזאת על ידי חיזוק מיתר הקול שאינו משותק.
  2. הזרקות למיתרי הקול – ההזרקה נעשית במרפאה בעירות. חומר ממלא מוזרק למיתר הקול המשותק דרך הצוואר. החומר הממלא מנפח את המיתר ודוחק אות לעבר קו האמצע. באופן זה, כשמיתר הקול התקין מהצד השני ינוע לעבר קו האמצע בזמן דיבור, מיתרי הקול יפגשו, ייצמדו ויופק קול צלול וחזק. ההזרקה ניתנת לביצוע גם בהרדמה כללית. שיטה זו מתאימה לטיפול בשיתוק מיתר קול חד צדדי שבו המיתר המשותק מקובע קרוב לקו האמצע והמרווח בין המיתרים בדיבור קטן יחסית. מאחר שהחומרים המוזרקים למיתר הקול המשותק נספגים עם הזמן יתכן צורך בהזרקות חוזרות.
  3. ניתוח להסטה של מיתר הקול המשותק לקו האמצע (טירופלסטיאה) - הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית עם טשטוש. בגישה דרך חתך בצוואר משתילים תותב לצידו של מיתר הקול המשותק. תפקיד התותב להסיט את המיתר המשותק לעבר קו אמצע הגרון ולקבע אותו באמצע הגרון. באופן זה, כשמיתר הקול השני התקין ינוע לעבר קו האמצע בזמן דיבור, מיתרי הקול יפגשו, ייצמדו ויופק קול צלול וחזק. ניתוח זה מתאים לטיפול בשיתוק מיתר קול חד צדדי קבוע בו המיתר המשותק מקובע רחוק מקו האמצע והמרווח בין המיתרים בזמן הפקת קול רחב יחסית.

הטיפול בשיתוק דו –צדדי של מיתרי הקול

כששני מיתרי הקול משותקים (שיתוק דו-צדדי) ההפרעה העיקרית היא נשימתית. מאחר שמיתרי הקול משותקים הם אינם מסוגלים להתרחק זה מזה בשאיפה, המרווח ביניהם קטן, ואינו מאפשר מעבר של מספיק אויר לריאות. כשהשיתוק הוא פתאומי ומתקיים קוצר נשימה, יש צורך בפתיחת נתיב אויר חילופי, מתחת למיתרי הקול וישירות לקנה הנשימה, שנקרא פיום קנה (טרכיאוסטומיה). בהמשך ניתן לבצע פעולות ניתוחיות נוספות, כמו חיתוך אחד ממיתרי הקול (קורדוטומיה), שמטרתן להגדיל את המרווח בין המיתרים ולאפשר מעבר של מספיק אויר לריאות.

טופס כתיבת שאלה
נושא השאלה
השאלה
שם (לא יוצג באתר)
דוא"ל (לא יוצג באתר)
טלפון (לא יוצג באתר)
צרף תמונה
יש לאשר את תנאי השימוש לפני השליחה
שלח
איזה מידע חשוב לכתוב בשאלה
1) גיל
2) מין
3) סימפטומים
שמירת פרטיות
השאלות והתמונות המצורפות לשאלה מתפרסמות באתר וחשופות לכלל הגולשים באינטרנט. שם הכותב, הטלפון והדוא"ל לא יוצגו באתר.

45 שאלות גולשים בעמוד זה

נולדה לי בת והיא נולדה אם שיתוק דו צדדי מה את ממליץ לעשות
יעל אסטרייכר-קדם
שלום,
מאוד קשה לייעץ בלי פרטים נוספים ובלי לבדוק את התינוקת. ישל לבצע בירור מקיף לסיבות ולבעיות מלוות. באופן עקרוני אם קיימת מצוקה נשימתית מבצעים טרכיאוסטטמיה בשלב ראשון.

בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם

יש לאשתי שיתוק במיתר אחד, לפי הרופאים המיתר משותק באמצע, יש תקופות שהקול שלה סביר כמעט כמו הקול לפני השיתוק, וישנם תקופות בהם הקול גבוה מלווה בצרידות בכאבים בגרון בריפלוקס,
ממעקב לא מחייב זה מחזורי זה חוזר על עצמו
האם ניתן למנוע מצבים אלה
אשתי היא מורה וזה מדאיג מאוד,
אשמח לתשובה
יעל אסטרייכר-קדם
שלום,
ניתן לשפר את איכות הקול למרות השיתוק במיתר הקול ע"י שיעורי דיבור או פעולות ניתוחיות שונות כגון הזזת המיתר המשותק לעמדה טובה יותר ע"י הזרקת חומר ממלא או ניתוח להזזתו.
בברכה,

בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם

דוקטור שלום
שיתוק דו צדדי מיתרים אצל תינוק בן שנה,סיבה לא ידועה.עם קנולה מגיל חודשיים.
גורם לאספירציה (לדעתי) קלה, שמסולקת לבד ע"י מנגנון השיעול
ללא חום ללא מחלות ריאה, עולה במשקל,לדעתי מסלק בסביבות ה 0.5cc עד 1cc בארוחה מבקבוק 220 סילוק דרך הקנולה, באמצעות שיעול,
ניתן לזהות אספירציה לפי צבע בהפרשה המסולקת כאשר אוכל מזונות בעלי צבע,לדוגמא מעדן שוקולד
ניזון כרגע בעיקר מסימילאק, לפעמים תוספת מעדן, מרק,
כרגע במעקב כל חצי שנה לצפות לשינוי/תנועה בתזוזת המיתרים
שאלתי אלייך היא
בעתיד , חלילה ואין שיפור בתנועת המיתרים, האם הגישה בדר"כ כאשר יש אספירציה קלה או אחרת לנסות ולהרחיב את פתח האוויר ולגמול מקנולה? או שנמנעים מתהליך הרחבת דרך האוויר מהחשש להגברת האספירציה.
מהם התנאים להתחיל בתהליך כזה?
ומתי נמנעים מלבצע תהליך כזה ומעדיפים המשך עם קנולה
ואם מתחילים תהליך כזה האם הוא הפיך? במקרה שהאספירציה גוברת ויוצרת בעיות מה עושים במצב כזה?



אספירציהם (שלא מלווה בחום או בעיות בריאה)
מסולקת ע"י מנגנון השיעול
יעל אסטרייכר-קדם
שלום,
יש פעולות ניתוחיות להרחבת המרווח בין מיתרי הקול (כדי להגיע לבסוף לגמילה מהטרכיאוסטומיה) שהן הפיכות וכאלה שאינן הפיכות. בדר"כ הן לא מבוצעות כל עוד יש עדות לאספירציה.
בברכה,

בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם

שלום דוקטור,
תינוק היום בן 8 חודשים,לידה בזמן, בזירוז, הייתה לידה טראומטית,האבחנה: שיתוק דו"צ במיתרי הקול,עבר ניתוח טראכוסטום בגיל חודשיים וחצי בפגייה ואז שוחרר.
היינו בביקורת לאחר 4 חודשים אחרי הטראכוסטום היילד הייה בן חצי שנה ללא שינוי ללא תזוזה) הילד בגיל שבועיים עבר mri נמצא תקין, אין הימצאות של מחלה נויורולוגית. הסיבה לא ידועה.
מנסיונך ממקרים קודמים האם פעולת המיתרים משתקמת אצל רוב התינוקות וחוזרת לפעול
או שבדרך כלל כשזה מולד/טראומטי זה נשאר קבוע?
והאם הגישה במקרים כאלה היא להשאיר את הקנולה
(שצפוי עיכוב בהתפתחות, בגלל דיבור,מסגרות חינוך,וכו..)
או לבצע הליך כירורגי? (הגדלת פתח האוויר או אחת האפשרויות שציינת)?האם ניתוחים כאלה לרוב מביאים תוצאה טובה
או מלווים בהרבה צרות(אספירציה וכו..)
יעל אסטרייכר-קדם
שלום,
ההיסטוריה שאתה מתאר כאן סבוכה וקשה לייעץ מבלי לבדוק את התינוק.
באופן כללי, בילודים עם שיתוק מיתר קול "טראומטי" ניתן לצפות להתאוששות של העצב אפילו שנה-שנתיים לאחר המקרה.
בעזרת בדיקת הולכה בשרירי הגרון ניתן לחזות האם קיים סיכוי להתאוששות בתנועת המיתרים או לא.
אם יש צפי להתאוששות התנועה, כנראה שכדאי להמשיך עם הטרכיאוסטומיה עד להתאוששות.
אם הבדיקה מראה שאין צפי להתאוששות אז אפשר לשקול הליכים כירורגיים לפתיחת המיתרים, חלקם הפיכים וחלקם אינם הפיכים. הם כרוכים במידה זו או אחרת בסכנה לשאיפת מזון לריאות ולקול חלש.
ניתן לדבר גם עם טרכיאוסטומיה. זה מצריך שסתום מיוחד ותרגול. בענין זה מומלץ לפנות לקלינאית תקשורת להתאמה ותרגול.

בברכה,

בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם

בני תאום נולד בשבוע 28 להריון היה כ4 חודשים בפגישה מוקדם כחודשיים בטובוס. כתוצאה מההרדמה נגרם לו שיתוק דו צדדי במתרי הקול.כיום הוא בן 12 .הנשימה שלו מעט רעשנית בוצע בעבר ניתוח להרחבה של מירי הקול אך ככל הנראה לא צלח כי נגרמה צלקת והמצב חזר לקדמותו
שאלתי היא האם יש פתרון למצב כזה.האם אפשרי לעזור לילד לנשום יותר בקלות?
תודה רבה מראש
יעל אסטרייכר-קדם
שלום,
סביר להניח שאפשר לשפר את מצבו הנשימתי בפעולות כירורגיות שונות. לא ברור מפנייתך אם הוא בן 12 שנים או בן 12 חודשים והאם יש לו טרכיאוסטומיה או לא. כדי לענות על שאלותייך עלי לבדוק את בנך. ניתן לקבוע תור בטל. 036970700.

בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם

שלום, לפני חודשיים וחצי עברתי ניתוח בעמוד שידרה צווארי (גישה קדמית) מאז ועד היום יש צרידות , התעייפות בדיבור,וקשיי בליעה. היום רופא א.א.ג אבחן כי קיים שיתוק מדיאני של מיתר שמאל והמליץ על טיפול של ריפוי בדיבור פרטני
האם טיפול של ריפוי בדיבור מספיק יעיל כדי שהמצב יחזור לקדמותו? אם בכלל?
יעל אסטרייכר-קדם
שלום,
חזרה של המיתר לפעילות תלויה בהתאוששות העצב שנפגע ואינה תלויה בשיעורי הדיבור.
שיעורי הדיבור עוזרים לשיפור הקול, גם בנוכחות שיתוק המיתר.
ניתן להציע טיפולים נוספים כגון הזרקת חומרים ממלאים למיתר הקול המשותק או הסטה של המיתר המשותק לעמדה טובה יותר ע"י ניתוח.
בברכה,

בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם

בן שמונים,לא לוקח תרופות.ממשיך ללמד מעט שעורים בשבוע.
הצרידות פרצה לפתע ללא סבה ידועה [לא היה כל טפול בגרון,או הצטננות קשה.
אני בטפול של קלינאי תקשורת כשלושה חדשים. יש לעתים שפור,ולעתים נסיגות.אין גידולים על המיתר.האם ריפלוקס של גזים יכול להשפיע לרעה?
יעל אסטרייכר-קדם
לרלוקס תתכן השפעה על הקול. אם בעיית הקול לא משתפר, ממליצה להבדק שוב. אולי יש ממצא חדש או ממצא שלא ראו קודם.
בברכה,

בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם

שלום,
אבי עבר לפני כחודשיים ניתוח לכריתת אונה בריאה השמאלית. כתוצאה מהניתוח נפגע מיתר הקול השמאלי (ככל הנראה פגיעה עצבית) אשר גרמה לשיתוקו (נבדקנו אצל ד"ר דן גוטמן).
בבדיקת תפקודי הריאות נמצא כי למרות הסרת האונה, תפקודי הריאות בסדר גמור (מעל ל 80%), אך תחושת מחנק באיזור הגרון מלווה אותו כמעט במרבית שעות היממה, דבר הגורם לו לתסכול רב (מתווספת לכך חוסר יכולתו לדבר, מאז צאתו מניתוח הריאות).
הוא טוען שמרגיש כאילו משהו חוסם לו את האוויר בחלק התחתון של הגרון, ורק פעמים בודדות במהלך היום הוא מצליח לנשום כרגיל.

האם יתכן מצב ששיתוק של אחד ממיתרי הקול גורם גם הוא לבעיות נשימה?
מהי החלופה הטיפולית המתאימה במקרה זה?
אציין כי לפני כשבוע החל אבי בטיפולים אצל קלינאית תקשורת בתקווה להשיב לו את קולו. האם התרגילים גורמים למאמץ יתר שיביא לתוצאה הפוכה מבחינת היכולת הנשימתית?
יעל אסטרייכר-קדם
שלום,
שיתוק מיתר קול חד צדדי בדר"כ גורם לצרידות ולעיתים נדירות לתחושת קוצר נשימה. הפרעה ריאתית גם יכולה לתרום לתחושת קוצר הנשימה והקול החלש. שיעורי דיבור יכולים לעזור לחיזוק עוצמת הקול. שיפור בתפקוד הריאתי (ע"י טיפול תרופתי או פעילות גופנית משקמת) גם יכול לשפר את עוצמת הקול ואת תחושת המחנק. שיעורי דיבור אינם מזיקים ליכולת הנשימה או לתפקוד הריאתי.
אם השיתוק גורם לבעיה נשימתית משמעותית ניתן לבצע פעולות ניתוחיות שונות ל"הרחבת" איזור מעבר האויר בגרון, אך אלו יגרמו בדר"כ להחלשת הקול. פעולות ניתוחיות ל"צמצום" איזור מעבר האויר בגרון ישפרו את עוצמת הקול, אך יגרמו להחמרת תחושת קוצר הנשימה.
כדי לדעת מה הטיפול הניתוחי המתאים ביותר לאביך והאם יש בו צורך, אצטרך לבדוק את אביך.

בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם

שלום , אובחן אצלי לפני 5 שנים שיתוק במיתר קול שמאלי
האם יש דרך לדעת את הסיבה לשיתוק ומתוך כך את הטיפול שיכול להחזיר את המצב לקדמותו?
יעל אסטרייכר-קדם
שלום,
אם השיתוק הופיע לפני כ-5 שנים, הסיכוי שתחזור תנועה מאוד קטן. בשיתוק שמופיע מסיבה לא ידועה, יש לבצע בדיקות הדמיה של הראש,הצואר והחזה העליון כדי לוודא שאין משהו שלוחץ על העצב המעצבב את מיתר הקול. יש מקרים רבים שלא מוצאים את הסיבה לשיתוק.

בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם

בעלי עבר ביופסיה רחבה בריאה שבעקבותיה אחד ממיתרי הקול שלו משותק' והוא נבדק במהלך האישפוז בגין צרידות עייי רופא אף אוזן גרון ונקבע לו בקורת אחרי חודש ...שהוא פספס אתמול בגלל עוד בעיות קשורות להחלמה.... כתוב במכתב שחרור שיש הימטומה שגרם לשיתוק והוא אמור להיספג. כמה זמן זה לוקח להימטומה להיספג? והאם צריך לעשות משהו בינתיים לסייע להתעוששות המיתר? גם...האם צריך תור חלופי בדחיפות כאן?
יעל אסטרייכר-קדם
שלום,
המטומה נספגת תוך מספר שבועות. אם היה לחץ על העצב ונגרם שיתוק, יכולים לעבור מספר חודשים עד לחזרת תנועה של מיתר הקול. אפשר להתחיל שיעורי דיבור עם קלינאית תקשורת. יש צורך לחזור לבדיקה בשבועות הקרובים.

בברכה,
ד"ר יעל אסטרייכר-קדם